פסק-דין בתיק ב"ל 8097-10-11

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה, בגין לידת בנה שנולד ביום 1.5.2010.

2.         הנתבע דחה את תביעתה של התובעת בטענה כי בינה לבין בן דודה, מר שחאדה מואניס (להלן: "מר שחאדה"), בעלים של בית המרקחת "גרנד פארס" (להלן: "בית המרקחת"), לא התקיימו יחסי עובד-מעביד ועל כן היא אינה זכאית לתשלום דמי לידה, בהתאם לסע' 1 ו-40 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

3.         ראיות שנשמעו בדיון :

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ונחקרה בדיון על תצהירה. בנוסף, העידו מטעם התובעת מר שחאדה, המעסיק הנטען, ומר עבדאללה אבו ליל, לקוח של בית המרקחת (להלן: "מר אבו ליל").

מטעם הנתבע הוגשו ההודעות לחוקר המוסד של התובעת ושל מר שחאדה.

כמו-כן הוגשו תלושי שכר של התובעת ומסמכים באשר לדיווחים מטעם מר שחאדה לנתבע.

4.         מבחנים לקיום יחסי עובד-מעביד לעניין חוק הביטוח הלאומי :

סעיף 1 (סעיף ההגדרות) לחוק מגדיר " עובד":

"'לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". ב

לעניין זה "בן משפחה" : אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.

יש להבהיר כי התובעת עבדה, לטענתה, אצל בן דודה ולכן, לא נכללת בהגדרה של "בן משפחה" כפי שנקבעה בחוק הביטוח הלאומי.

בית הדין הארצי עמד על כך כי הסעיף דורש שני תנאים מצטברים על מנת שבן משפחה יחשב כעובד. האחד, עבודה במפעל באופן סדיר, והשני, שאלמלא ביצע את העבודה, היה עובד מבצעה (ראו דב"ע מז/0-6 מרדכי סרוסי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ח' 434).

קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא  הקובעת לעניין זה. עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידה יתרה את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.ו

נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם.

כך, נקבע בהלכה פסוקה כי " מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי" (דב"ע לג/0-159 בטי מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134; עב"ל 20105/96, אורלי יהלום נ' המוסד, פד"ע ל"ו 603).נ

על כן, יש לבחון, בהתאם לראיות שנשמעו בדיון, האם הצליחה התובעת להרים את הנטל הראייתי שהוטל עליה על מנת להוכיח כי היא עונה להגדרת "עובד" לפי חוק הביטוח הלאומי וכתוצאה מכך, האם יש לה תקופת אכשרה לזכאות לדמי לידה.

5.         דיון ומסקנות :

התובעת העידה כי התחילה לעבוד בבית המרקחת בתור "מתלמדת" תקופה של כשלושה-ארבעה חודשים, אז לא קיבלה כל שכר. באותה תקופה היא עבדה מספר ימים בשבוע. החל מחודש אוגוסט 2009 התובעת החלה לקבל שכר, משכורת חודשית בסך 4,000 ש"ח ברוטו, כאשר את השכר היא קיבלה במהלך כל התקופה במזומן.

התובעת העידה כי עבודתה כללה קבלת סחורה, סידור סחורה, ניקיון של בית המרקחת ומכירת דברי קוסמטיקה. התובעת העידה כי היא עבדה שישה ימים בשבוע, בדרך כלל, לפעמים חמישה, כאשר אם היא עבדה פחות ימים בחודש מר שחאדה התחשבן איתה ושולם לה בהתאם.